מטרת העל

לשמש כמוקד מקצועי להקניית כישורי חיים לילדים, הן ע"י הצוות במסגרת החינוכית והן ע"י ההורים.

המטרות

1.   הגדרת סטנדרטים ויעדים בתחומי הפעילות בגן

מטרה ברורה מול העיניים יוצרת בהירות והתלכדות בכל ארגון. תו תקן, דירוג בטבלה, תוצאת מבדק וכן הלאה ממקדים את הפעילות לתכלית ברורה. עצם פרסום הסטנדרטים המצופים ממסגרות חינוכיות לגיל הרך יאפשר הן להורים והן לצוות החינוכי להתמקד במטרה ארוכת טווח וחשובה מאין כמוה. 

אילו מרכזים ופינות צריכים להיות בגן לפי גילאי הילדים ? מהם התכנים הלימודיים המצופים, מהו סדר היום ולאילו יעדים התפתחותיים ניתן לשאוף ? האם ישנם חוגים "מומלצים" ?

כל אלה ועוד נמצאים בשער גן 

2.    יצירת שפה אחידה המבוססת ערכים לקהילת הגן 

כיצד מחזקים בטחון עצמי אצל הילדים ? איך נוטעים בהם תחושת שייכות, אכפתיות, כבוד, שיתוף וערכים נוספים הן שאלות משמעותיות שאין עליהן תשובה אחת. 

הטמעת הערכים הינה המעשה החינוכי בעצמו, אך ברוב הזמן היא נסתרת מעינינו. האינטראקציה היומיומית בין הילדים לבין עצמם ולבין הצוות הכוללת התמודדות עם כשלון, דחיית סיפוקים והשתלבות חברתית היא זו שמעצבת את נפשם. 
מאחר והערכים הינם מושגים מופשטים ונתונים לפרשנויות לא מעטות (הכבוד שלי הוא לבהכרח הכבוד של האחר), יש צורך להגדיר אותם כתנאי ראשוני ליצירת שפה משותפת. עשות סדר ולראות על מה ניתן להסכים.
כל זאת בשער הערכים.

3.   העלאת המודעות לחשיבות החינוך

חינוך פירושו הקניית הרגלים וערכים בשונה מהוראה שעיקרה הקניית ידע. בעוד שתפקידו של המורה הוא להעביר ידע ותוכן שעליו נבחנים בסוף תקופה, תפקידו של המחנך הוא לעצב את רוחו של התלמיד. כמובן שמחנך יכול להיות גם מורה. אלא שהמעשה החינוכי נובע כולו מדוגמא אישית. התנהגות המבוגר מול הילדים היא הקובעת את המעשה החינוכי. מסרים ישירים ועקיפים, שפת גוף, הבעות פנים, אינטונציה וכן הלאה משקפים את האמונות האמיתיות. 

בני האדם שנים זה ומזה ומגיבים באופן שונה לאותה סיטואציה. וכך, ילד שמוציא לשון, מסרב לקבל סמכות, מסרב "לסיים" את הצלחת וכו' יקבל תגובות שונות מאנשים שונים. ועל כן העלאת המודעות תהיה אפקטיבית ביותר כאשר לכל סיטאוציה תינתן תגובה מומלצת עם רציונל כלשהו.

התוכן ממתין לכם בהמעשה החינוכי