חינוך מהו

חינוך מהו ? 

עפ"י מילון אבן שושן חינוך הינו "הקניית הרגלים, דרכי חשיבה והתנהגות, פיתוח המידות, האופי והכשרים הרוחניים של החניכים בהתאם למטרה אידיאלית מסויימת (להבדיל מהוראה שעיקרה הקניית ידע והשכלה)".

מכאן ניתן להסיק על ההבדל הקיים בין הוראה לחינוך. משרד החינוך אחראי לכאורה על החינוך אך בפועל מתפקד יותר כאחראי על ההשכלה. המורים נקראים עובדי הוראה. אלו גם המונחים המקובלים לתיאור התוצר החינוכי – השכלה גבוהה, השכלה תיכונית. מכאן גם נגזר שם בית הספר באנגלית (school – השכלה). השכלה ניתן להעריך ולמדוד בציונים. חינוך וערכים – קשה מאוד.

אדם משכיל אינו בהכרח אדם מחונך !

דמות חינוכית הינה דמות משפיעה. כזו שרוצים להידמות אליה. כל אחד זוכר מורה/מנהל/מפקד או שניים שהשפיעו עליו יותר מהאחרים. והסיבה לכך היא יכולתה של אותה דמות לקיים קשר מכיל ומעצים מצד אחד ומצד שני לשמש דוגמא בחיים האישיים לאותם ערכים.

על הפערים הללו הושם דגש ברור בדוח הועדה לבחינת דרכי החינוך משנת 2008 בראשות כלת פרס ישראל חינוך הפרופ' פנינה קליין ז"ל. וכך נכתב בדו"ח בעמוד הראשון בתקציר - (עמ' 1 עיקרי ההמלצות):

 "2. האינטראקציה מורה תלמיד - : יש להבטיח את האינטראקציה מורה תלמיד מבחינה רגשית חברתית ומבחינת איכות תהליך ההוראה. לשם כך יש להכשיר גננות, מורים ואנשי סגל אחרים לקיים אינטראקציה איכותית עם הילדים, לזהות את מרכיבי האינטראקציה להעריכם ולשפרם".) 

המסר ברור – לא די להיות מורה או גננת, אפילו מנוסה. הקשר (אינטראקציה) הבין אישי והשקעה בלימוד מערכות יחסים הינם תחומים רבי חשיבות שהשפעתו גדלה ככל שגיל הילדים יורד. ילדים בגיל הרך צריכים יותר מיומנויות יסוד חברתיות ורגשיות, אפילו "על חשבון" ידע והשכלה. אלו השנים הקובעות. בגיל ההתבגרות המצב הפוך והמיקוד עובר לרכישת השכלה. קשה מאוד לשנות אופי לאחר גיל 6.