הערכים נחלקים לשתי קבוצות מרכזיות: 

1. ערכים חברתיים, מוסריים 

ערכי יסוד בסיסיים החיוניים לתפקוד החברה. ניתן להכלילן בקבוצת החובה והרשות.

א. קבוצת ערכי ה"חובה" המבוססת על כבוד האדם ומגדירה מה אסור לעשות. קבוצה זו כוללת את הזכויות הבסיסיות של כל אדם באשר הוא, אשר נוסחו בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ובהצהרת זכויות הילד מלפני כ 30 שנה.

הערכים המרכזיים הינם:

* כבוד החיים והגוף –   לא מכים. 

* כבוד הרכוש  –   לא לוקחים מה שלא שייך לנו. 

* כבוד הנפש   –   לא מעליבים או פוגעים בזולת.

* צנעת הפרט  –   לא חודרים למרחב של האחר.

* חופש הבחירה –   הזכות לבחור עם מי ובמה לשחק.    

 

ב. קבוצת ערכי "רשות" התלויים במידת האכפתיות של הפרט בחברה. לדוגמא:

* אכפתיות, התנדבות

* מעורבות בפעילות חברתית

* שמירה על איכות הסביבה

 

2. ערכים אישיים פרטיים 

     מידות חיוניות להצלחת הפרט והשתלבותו בחיי החברה. לדוגמא: 

* חריצות והתמדה 

* אחריות

* איפוק ושליטה עצמית

* עצמאות 

* יוזמה ויצירתיות

כיצד ניתן להקנות את הערכים ?

במילה אחת - דוגמא. בשתי מילים - בלי דיבורים.

המעשים שלנו משקפים בפועל את הערכים המניעים אותנו. ילדים, במיוחד בגילאים הנמוכים, לומדים מתוך חיקוי הדמויות הקרובות אליהן. ולכן, אפשר לנאום על עזרה לזולת וכמה חשוב לא להתרגז, אבל אם ברגע האמת כעסנו או שלא היה לנו זמן לעזור - אז ברור מה אנחנו חושבים באמת. והילדים ? הם קולטים יפה מאוד.
גם אנחנו, למען האמת, מתקשים לקבל התנהגות של אחד בפה ואחד בלב. הדוגמא הכואבת ביותר היא נבחרי הציבור. הפוליטיקאים. אלו שהבטיחו אבל לא הבטיחו לקיים. אלא ש"פוליטיקה" יש בכל מקום - במשפחה, בעבודה ובין החברים. וכמו שאנחנו "קולטים" בסופו של ענין את הדמות האמיתית שמולנו, כך גם הילדים.

ולכן, הדרך היחידה להקנות ערכים היא פשוט להיות בעלי ערכים כאלו. אם נרצה שהילדים יכבדו אחד את השני, יהיו חרוצים, אכפתיים, עצמאים וכן הלאה נצטרך להיות כאלו בעצמנו. מחקרים הראו שילדים להורים המעורבים בפעילות התנדבותית פיתחו חוסן נפשי גבוה.

את הדוגמא המעשית ניתן לראות בתפריט המעשה החינוכי בתיאור המקרים והתגובות. התגובות המומלצות המופיעות משקפות את ערכי הכבוד והסובלנות. התגובות ה"אוטומטיות" שנובעות מחוסר סבלנות/עייפות וכן הלאה, משקפות את מי שאנחנו באמת. שינוי התגובה האוטומטית לתגובה מתוכננת גורם לנו להפוך לדוגמא משפיעה. 
כמובן שיש גם שפת גוף, אינטונציה, הבעות פנים וכן הלאה, אך עדיין, מדובר בצעד ראשון והכרחי. ומתוך שלא לשמה, יבוא לשמה.