יעדים

חוק הפיקוח וההד הציבורי הנלווה אליו העלו שלל פתרונות אשר משתקפים בהצעות לתקנות. אלא שהפתרונות כולם עוסקים בהיבטים אשר יבטיחו את שלומם ובטחונם של הילדים וכן את התפתחותם התקינה. בולט בהיעדרו תחום אחד – היעדים או התוצאות. בעוד שבבתי הספר היעדים ברורים – הצלחה במבחני המיצ"ב, אחוז זכאים לבגרות, ממוצע ציונים וכן הלאה - בגיל הרך המצב הפוך, אין שום דרישה להשגת קריטריון כלשהו, בוודאי לא בגיל 3. 

רבות מדובר על ההשקעה הנדרשת בגילאי לידה עד 3. בעיקר מאחר ומדובר בגילאים הקריטיים ביותר להתפתחות המוח והאישיות. הפרדוקס הוא כמובן הפירמידה ההפוכה – העדר מודעות לחשיבות יצירת סביבת תומכת התפתחותית מאחר ואין שום "קריטריון" בו נדרשים הילדים לעמוד. אם יאכלו באופן עצמאי, יגמלו מחיתול וידעו לדבר – דיינו.

מי שחש את הפערים הללו הן בעיקר הגננות המקבלות את הילדים בגילאי 3 למסגרת הציבורית. ילדים אשר הגיעו ממסגרות "מושקעות" נמצאים בנקודת פתיחה גבוהה משמעותית, מתאקלמים במהירות רבה יותר ופנויים להתקדם. לפער הקיים בנקודת הזמן הזו ישנה חשיבות אדירה וברור שיהיה קשה מאוד לצמצם אותו בהמשך הדרך. 

וכאן נשאלת השאלה – האם ניתן בכלל לייצר מדד כלשהו לבחינת מידת התפתחות הילדים בגילאים אלו ? ואם כן, כיצד ניתן לעקוב אחריו או להשיגו.

התשובה פשוטה למדי. הקריטריונים קיימים. תפקידו של גן הילדים הוא לקדם ולפתח את הילדים מבחינה מוטורית, לימודית, חברתית וקוגניטיבית. מה שנדרש להשלים אלו היעדים עצמם, כלומר כיצד לפרוט את הקריטריונים למימנויות ולמדדים ברורים. 

היעדים המפורטים כאן, נבנו בהקפדה רבה תוך שימת לב לפרטים הקטנים. ילדים הנמצאים במסגרת איכותית צריכים ויכולים להגיע למיומנויות אלו בגיל 3, למעט אם קיים קושי התפתחותי כלשהו.

בעבודה עקבית תוך העלאת המודעות, ניתן יהיה להגיע עד שנת 2030, למציאות שבה כל הילדים בגיל 3 יהיו בעלי הכישורים המפורטים להלן.